לקדוח לטבע חור בלב

תוצאה ישירה וחדה מנגיף הקורונה היא צניחת מחירי הנפט לשפל הנמוך ביותר שידע העולם מזה עשרים שנה, דבר שמשפיע עמוק על הכלכלה הגלובלית.

ההפחתה הדרסטית, השימוש בתחבורה ציבורית ופרטית, ובעיקר הירידה של כ-75% במספר הטיסות, הורידו את הביקוש ל"זהב השחור" לרמות שפל היסטוריות שמשאירות את הכלכלנים אובדי עצות, מה גם שהמגמות מראות שאנחנו עדיין בעיצומו של תהליך ועוד לא ראינו את סופו.

הנפגעות העיקריות מירידת מחיר הנפט הן המעצמות הגדולות בעולם, ביניהן ערב הסעודית ואיראן. אז האם צניחת מחיר הנפט ומצב הבריאות הירוד שבו נמצאות המדינות הערביות החזקות במזרח התיכון תביא לנו סוף סוף קצת שקט ותיטיב עם ישראל מכל בחינה? התשובה היא לא.

אני לא חושב שירידת מחירי הנפט תביא לרגיעה לאורך זמן, ובטוח לא הייתי רוצה שזאת תהיה צורת המחשבה שלנו. שמחה לאיד המתייחסת לירידת מחיר הנפט כאל מתנה למדינת ישראל אינה מתאימה לחכמת הקבלה. זו אינה הדרך שבה אפשר להצליח בעולם האינטגרלי שנכנסנו אליו. היום הפרמטרים להצלחה נמדדים במידה שבה הם מותאמים לחוקי הכוח העליון, כלומר, שהם יודעים להביא בחשבון את החברה האנושית כולה כמערכת אחת כלל עולמית.

לפי חכמת הקבלה, איש לא צריך ליהנות מכך שמישהו אחר סובל בעולם. איראן, חמאס, לא חשוב מי, עלינו לרצות שכולם יהיו שמחים, כולם יהיו חברים, לשאוף לראות את האנושות כחברה אחת מאושרת. אין טעם לשמוח מזה שמגיעה מכה לשונאי ישראל.

עניין הנפט מעסיק ומטריד גורמים כאלה ואחרים, ויש לכך השפעות מרחיקות לכת, אבל לא המטרד הזה צריך לתפוס את תשומת ליבנו. מה שלא תחולל הקורונה, והיא עוד תחולל ובגדול, עלינו להיות ממוקדי מטרה ולפעול לכיוון אחד, לחתור לקראת האיחוד – לערך הזה החברה האנושית נדרשת. להכרה שעליה להפוך אינטגרלית, עגולה כמו הכדור שהיא מתגוררת עליו, מעולה כמו הטבע העליון שמקיף אותה.

אם במקצת ננוע לכיוון האחדות החברתית: נתפרנס זה מזה בכבוד הדדי, נכלכל את המסחר בהתחשבות, בצניעות, בלי לפגוע זה בזה, בלי לקדוח לטבע חור בלב, אז כל באי עולם, כל המדינות כולן יצליחו, עד שלאף אחת לא יהיה עניין לפתוח פה מלוכלך, לקלל מישהו, לדבר רעות על אדם או מדינה.

זאת ההצלחה שעלינו לקוות ולייחל לה. שהעלייה שלנו תהיה במעלות החיבור, ולא בנפילתה של אף אומה אחרת. לכן אנחנו מוכרחים לקבוע בינינו בישראל יחסים טובים, אינטגרליים, ובדוגמה הזו להשפיע טוב לכל מדינות העולם.

שום דיפלומטיה שמנסה להוכיח באותות ומופתים כמה אנחנו נאורים ומוסריים לא תוריד מאיתנו את החובה הרוחנית הזו כלפי העולם. זו פיקציה מגוחכת. בעיני האנושות אנחנו לא טובים, אנחנו בלתי נסבלים, מפני שאנחנו לא עושים את התפקיד שלנו – להיות חיל החלוץ שיוביל את האנושות להשתוות עם הטבע האינטגרלי.