מחקר שנערך בסין חשף כי ילדי הקורונה שהיו מצויים בסגר ממושך סבלו ממגוון תסמינים התנהגותיים ורגשיים, בהם היצמדות יתר להורים, אי-שקט, עצבנות והפרעות שינה.
קל להפנות אצבע מאשימה אל הקורונה, אבל היא רק מציבה לנו מראה מול הפנים. היא חושפת את הפער התהומי בין המין האנושי לטבע המקושר בעולם הגלובלי של ימינו. במערכת שכל חלקיה מחוברים זה לזה, די בגורם אחד שמתכחש לחוקי הקשר, כדי להפר את הסדר הטבעי ולעורר "מגפות חברתיות". זו הקורונה בגוף האנושי, מגפה שמצביעה על חולי פנימי יותר, על אנושות מנותקת מהטבע הסובב אותה, כתוצאה מאגו עצום שמחליש את הרגישות שלה לזולת ולטבע.
הקורונה לא רק ממיתה, אלא היא בעיקר באה לחייב את המערכת לשוב לתפקודה, לכוון אותנו לאזן את היחסים בינינו, לנתב אותנו להתעלות מעל האגו, לדרבן אותנו להתקשר כחברה אנושית בהתאם לטבע שמצוי כולו בהרמוניה ואיזון. לכן אם המבוגרים נחשפים כבר לנתונים הקשים של מצב הצאצאים, אז טוב אם יעמיקו לברר את הסיבות הטמונות ברובד פנימי יותר, וילמדו את הגורמים שהביאו לתופעה החדשה שעלולה לפגוע בנפש ילדיהם.
מדור לדור פיתחנו תרבות של תחרות ובידול. סיפרנו לילדים שאם לא יישמרו לנפשם הם יצאו פראיירים, לכן הם צריכים להיות הכי חזקים-מוצלחים-חרוצים-חכמים-עשירים מכולם אחרת יבלעו אותם. דחקנו אותם לקיר, להימדד ביחס להצלחות האחרים. ספרנו להם שניות, שמנו עליהם שומרים כי לא נתנו בהם אמון. בחנו אותם על ידע ועל יכולת שינון עובדות שאין בהן תועלת לחיים, או ליכולת להתקשר עם בני מינם ועם שאר חלקי הטבע. אמרנו להם "האחר הוא אני", אך שפת הגוף והלב שידרה פירוד ופילוג.
ילדים הם חכמים, הם סופגים הכול ולומדים מהר. לכן, אין עצה להורה שממשיך לנהוג כעבריין, שרוצה להמשיך לגנוב אבל שלא יתפסו אותו. שמעדיף לחזור לסורו, במקום ללמוד את חוק הטבע ולפעול על פיו.
החוקים של הטבע הגלובלי הם חוקים מוחלטים של קשר הדדי, של אהבה בלי תנאים. הטבע בא להראות לנו שהסיבה להפרעות הנפשיות הקשות, לדיסוננס שמרגיש אדם במציאות מיום לידתו, לסתירות הקשות שהוא חווה בעולם, היא הריחוק הפנימי שגזרנו על עצמנו, בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין ילדינו, בינם לבין עצמם – ובין כולנו לטבע.
לא הטבע ולא הקורונה גורמים לילדינו ולנו להיות פקעות עצבים, אלה היחסים המעוותים בינינו. זה ברור כשמש – אם נפתח מעכשיו קשרים טובים, תתפתח בנו רגישות כזו שלא תשאיר אף ילד סובל בעולם, שלא תאפשר לנו לבצע כאלו נזקים בחלקי הדומם, הצומח והחי שבטבע.
ועד אז הטבע אכן מחזיק ויחזיק אותנו בבתים, כדי שקצת נאוורר את הלב, נשב עם ילדינו, נספר להם סיפורים על חיבור אנושי חובק עולם ועל טבע מקושר, וגם שניישם את דברינו וניתן להם דוגמה טובה.