מוכר הקרח עובר בעגלה, מצלצל בפעמון שמשמעות צליליו ידועה היטב ברחוב, ויוצא מי שצריך מהבית לרכוש לו קובייה גדולה של קרח לארגז הקירור – תמונה שנראית לקוחה מעידן הקרח, אבל בעצם התרחשה לפני פחות משבעים שנה. אולי היא נדמית עתיקה בגלל שעברו מאז צורות רבות על האדם והאנושות, והעסקים והמקצועות באו והתחלפו בהתאם.
חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שניתחו את נתוני התעסוקה בארה"ב מעריכים שבעוד עשור או שניים לכל היותר, חמישים אחוז מתחומי התעסוקה שאנחנו מכירים ייעלמו לגמרי. ובאמת כך יהיה, רק בקצב מהיר מהצפוי. כבר היום אין צורך ברוב תחומי התעסוקה הקיימים והם מוחזקים בצורה מלאכותית על ידי המשק. אם לא, כבר מזמן היו נעלמים.
את מקום העסקים הנוכחיים בגלגול ההתפתחות הבא לא תתפוס הטכנולוגיה, שכבר הגיעה לשיאה ורק מוסיפה עזרים ושיפורים טפלים, אלא מקצועות שבונים את האדם האנושי – יצור פתוח וחיובי, קשור בחום לסביבתו, קרוב בתכונותיו לטבע. תנועות, קבוצות ועסקים עוד יקומו ויטפלו ביחסי אדם חברה וסביבה, והם יפרחו ויפריחו את העולם.
עסקי האדם – מאז יצא האדם לעבוד ועד היום – לא פסחו על שום תחום, מלבד העיסוק ביחסים בינינו שהוזנח ולא טופל. בימינו כל חיבור וקשר טוב מסוגלים להתקיים רק בתוך חוג צר של הקרובים לנו ביותר. אלו חיבורים שמתקיימים מתוך משיכה מצד טבענו, בין גבר לאישה, בין אימא לילד וכן הלאה – דחפים אינסטינקטיביים גופניים של האדם. אבל עוד נצטרך לעבור לעבודת החיבור בין כלל בני האדם, לעסוק בבניית יחסים שהם מעבר לטבענו. לא ביחסים שתלויים בחשק רפלקסיבי, אלא ביחסים שמביאים אותנו להרגיש את העובדה הפשוטה שכולנו אחד.
מעסקי החומר נעבור בהכרח לעבודת הנפש. המעבר יתבצע באמצעות קורס או מסגרת לימודית אחרת שיעניקו הדרכה להכרת טבע האדם ותרגול מעשי להתקשרות נכונה לזולת. אדם למשל ייכנס לקבוצת אנשים שהוא לא מכיר, אולי אפילו שונים ממנו, ובעזרת תרגול בליווי צמוד באמצעות סדנאות ומעגלי שיח הוא ילמד להתייחס אליהם יפה. הפער בין השאיפה המשותפת להגיע לחיבור לבין היחס האינדיווידואלי שפועל לריחוק, יולידו באדם בקשה לשינוי טבעו. הוא ישאף לעבוד על יחסיו מעל הפער הטבעי עד שיראה בכל אחד קרוב למרות שמרגיש אותו רחוק. כמו שכתוב, "על כל פשעים תכסה אהבה".
זה יהיה עיקרון התעסוקה הבא. זה עיקרון של יחס חדש לחברה, לעולם, והוא נובע מהידע שבעולם יש רק כוח אחד שפועל, טבע אינטגרלי, ואנחנו צריכים לפעול כמוהו כדי להגיע איתו לאיזון.
הרעיון אומנם לא מסובך, אבל דורש להתרגל למחשבה אחרת עד שתהפוך לו לטבע שני. לעשות תרגילים להרגשת טובת הזולת כטובתי האישית. לא שאני עובד לטובת הזולת, אלא לטובת האינטגרליות של החברה האנושית כולה – שהיא אני.
אדם שיתחנך כך, יבין בהדרגה שכל מערכות התעשייה והאספקה צריכות להיות מבוססות על העיקרון הזה של הרגשת כולם קרובים, קשורים, אהובים. זו הסיבה שכל העסקים העתידיים יעסקו בקיום פשוט של החומר ובפיתוח מתקדם של חיבור בין בני אדם, פיתוח הנשמה שלנו, הקשר בינינו. זו מהפכה בתפיסת המציאות שתוציא אותנו מהראייה המוגבלת לעולם רחב ללא גבולות.