לפני כחמישה חודשים, עת התחילו ניצני הקורונה לבצבץ ברחבי העולם, כבר הכרזתי מעל בימה זו, שזה רק עניין של זמן עד שהאנושות תקשור בין התפרצות הקורונה לבין ישראל והיהודים . כעת זה מוכח באופן רשמי.
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף את היקף התחדשות שנאת היהודים ומדינת ישראל, שעלתה מחדש בעקבות התפרצות המחלה. הטענות הן שהיהודים מפיצים את הנגיף בשיעול מכוון, ומתכוונים להשתלט על העולם דרך הקורונה. גם מחקר באוניברסיטת אוקספורד העלה כי 19.1% מהציבור באנגליה מאמינים שהיהודים גרמו להתפרצות המגפה.
אם היינו חוקרים לעומק היינו מגלים כי 100% מהציבור העולמי מאמין שהיהודים גרמו להתפרצות המגפה, וזה בהחלט נכון. ייתכן והאמירה הזאת מקוממת ומציגה אותי כאנטישמי מובהק, שכן אני עצמי מצביע על היהודים כאשמים בכל הרע בעולם, אבל זאת האמת, ואסביר אותה בהרחבה.
לפי חכמת הקבלה, הטבע שאנחנו חיים בו פועל לפי תוכנה אינטגרלית, הכול קשור בהכול. הראשון שחקר לעומק את התוכנה היה אברהם אבינו, אי-שם בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה.
אברהם גילה את חוקי תוכנת הטבע. הוא גילה שבטבע פועל כוח אחד כולל, שמנהל את כל המציאות כמערכת אחת, בעלת חוקים קבועים מראש, מוחלטים ובלתי משתנים. הוא גם גילה שכל בני האדם קשורים ברשת קשרים אחת – מנוהלים כאיש אחד על ידי כוח אחד, אותו כוח השפעה ואהבה שהתחיל את הבריאה כולה.
יתרה מזאת, אברהם גילה ששורש כל רע נעוץ באגואיזם הצר, בָּרצון לקבל המופרז, שגובר כל הזמן – הוא שפורם את הקשרים בין בני האדם, ומוציא את המערכת כולה מאיזון. אולם באיזון נכון, אותו רצון לקבל יכול לשמש כמנוף להעלות את בני האדם לקשר עם תוכנת הטבע העליון.
אברהם הבין שכדי לאזן את הכוח השלילי והטבעי של האגואיזם, הכרחי לעורר נגדו את הכוח החיובי שבטבע, האלטרואיזם. האתגר הוא שהכוח הזה נסתר, ומתגלה רק מתוך מאמץ משותף בין כמה אנשים להתחבר, לבנות קשרים טובים זה עם זה, מעל הדחייה האגואיסטית.
את הגילוי המסעיר הזה ואת הדרך למימושו גיבש אברהם לשיטת חיבור הנקראת בימינו חכמת הקבלה. עם השיטה הזאת פנה אברהם אל תושבי בבל ובישר להם שאת כוח ההשפעה והאהבה, אפשר להשיג רק באמצעות החיבור ביניהם.
סביב האידיאה שלו נבנתה קהילה מיוחדת שלימים נקראה "ישראל" – צירוף המילים "יָשָׁר" "אֵל" – ישר אל הכוח העליון, כוח ההשפעה והאהבה, הכוח הטוב והמיטיב, תוכנת הטבע.
בקרב שאר הבבלים האגו המשיך להתפתח בקצב איטי, וברבות הימים הם הפכו לשבעים אומות העולם, האנושות בת זמננו. לעומת זאת, בישראל האגו גבר יותר ויותר, והם למדו לכסות את הפשעים באהבה, בעזרת שיטת החיבור שלימד אבי האומה.
לאחר היסטוריה של עליות ומורדות, ואלפיים שנות גלות מלאות ביחסי אהבה-שנאה, נקשרו חלקי האנושות ברשת אחת גדולה, לכפר גלובלי קטן. עולם כמנהגו נוהג, אך מאחורי הקלעים, העולם תלוי בקשר בין היהודים, באיחוד ישראל, שכן הם זכו תחילה לעלייה רוחנית ובידיהם השיטה לחיבור, המפתח לעולם טוב, שלם ונצחי.
כל עוד ישראל מפולגת ומסוכסכת מבפנים, אפילו אם היא רק אדישה לזולת, השפעתה על אותה תוכנת טבע היא שלילית. מכאן נובעות כל ההתנגשויות בין בני אדם, מכאן נולדות האלימות והשנאה, מכאן נולדת הקורונה. וזו הסיבה לאנטישמיות.
טיב הקשר בקרב העם היהודי בימינו, צאצאיו של אברהם, הוא הגורם שמטה את כף המאזניים של תוכנת הטבע לכיוון של קשר חיובי או שלילי. אנחנו לא רואים את הקשר הישיר בין הליכוד הפנימי של היהודים לבין הפעלת תוכנת הטבע באופן חיובי. אבל כשנתחבר בינינו, הכוח החיובי הזה יוקרן לכל בני האדם, ואז נהיה "אור לגויים".
למרבה הצער, מתוך עיוורון מוחלט איננו ממלאים את תפקידנו. אנחנו לא מודעים לסיבה הנכונה ולכן לא מביאים את הפתרון הצודק לשאר האומות. יתרה מכך אנחנו עוד מנחילים להם את הגישה האגואיסטית שעלולה להנחית עלינו בעתיד וירוסים קשים מנשוא.
אין דרך אחרת. עלינו לפתוח את הלב זה לזה, להישמר מעצלות ולהבין שאנחנו לא יכולים לברוח. גם אין לאן. אסור לנו לברוח מהייעוד שלנו להיות קשורים בלב אחד, מלעורר את עם ישראל להבין שכל הטוב והרע תלויים בו בלבד, מהחובה המוטלת עלינו להפיץ בהתמדה את השיטה לבניית קשר יפה שמתגלה בין בני האדם.
מצבנו נמשל באופן מדויק לַמשל שפרסם המקובל בעל הסולם ב"כתבי הדור האחרון": "משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום יישוב בכל-טוב, התחיל נזכר באחיו האומללים, אומנם כבר נעתק מהם הרבה עד שלא ידע מקום הימצאם. מה עשה? התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חבריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו ויבואו גם כן ליישוב ההוא המלא מכל-טוב".
אם הבנו במקצת את הצורך בחיבור, או אפילו לא הבנו כלל, נצעק יחד בקול גדול, נתקע בשופר לאחינו ואחיותינו שילכדו את הלבבות, וככה נתקדם.